על נשימה בהריון
מתרגלת יקרה ביקשה שנתמקד בשיעור יוגה פרטי בנשימה. היא הרגישה שמאז ההריון קשה לה לנשום, הליכות קצרות מאלצות אותה לעצור ולנוח ובאופן כללי זו הפכה להיות פעולה שדורשת הרבה יותר מאמץ מאשר לפני ההריון.
אז כן, קשיי נשימה זו תופעה אופיינית מאוד להריון. ומעבר לקושי הפיזי, יכולה להתעורר גם מצוקה רגשית כאשר התחושה היא שאין אויר, וכשפעולות יומיומיות פשוטות נעשות קשות לביצוע.
למה זה קורה?
בהריון עולה תצרוכת החמצן בכ 20% כדי לענות על צרכי האישה והעובר, וגדלה עבודת הנשימה. ובנוסף, עם התקדמות ההריון נדחסת הסרעפת על ידי הרחם ויש לה פחות ופחות מרחב תנועה.
נוסיף על השינויים האלו את העובדה שהרבה נשים רגילות "להכניס" את הבטן באופן שלא מאפשר לקחת נשימה עמוקה כשצריך, ואת קצב ועומס החיים המטורפים שבו המערכת שלנו שרוייה, והנה קיבלנו מתכון למחסור בחמצן וקושי לנשום.
יש מה לעשות?
כן! קודם כל חשוב להבין שפעולת הנשימה מתבצעת על ידי שרירים - אז ממש כמו כל שריר שנרצה לאמן באופן בריא - גם כאן נרצה לאפשר פעולה שלמה של שרירי הנשימה (סרעפת ובין צלעיים בעיקר, ושרירי עזר נוספים כמו שרירי הבטן) - ז"א גם חיזוק וגם הרפייה שלהם.
זה יקרה דרך התיידדות עם הנשימה הטבעית, זיהוי דפוסי נשימה משובשים (אם יש), תרגול נשימות עמוקות ומלאות, ובשלב מתקדם יותר גם תרגילי נשימה (פראניאמה).