על נשימה בהריון

​

מתרגלת יקרה ביקשה שנתמקד בשיעור יוגה פרטי בנשימה. היא הרגישה שמאז ההריון קשה לה לנשום, הליכות קצרות מאלצות אותה לעצור ולנוח ובאופן כללי זו הפכה להיות פעולה שדורשת הרבה יותר מאמץ מאשר לפני ההריון.

אז כן, קשיי נשימה זו תופעה אופיינית מאוד להריון. ומעבר לקושי הפיזי, יכולה להתעורר גם מצוקה רגשית כאשר התחושה היא שאין אויר, וכשפעולות יומיומיות פשוטות נעשות קשות לביצוע.

למה זה קורה?
בהריון עולה תצרוכת החמצן בכ 20% כדי לענות על צרכי האישה והעובר, וגדלה עבודת הנשימה. ובנוסף, עם התקדמות ההריון נדחסת הסרעפת על ידי הרחם ויש לה פחות ופחות מרחב תנועה.
נוסיף על השינויים האלו את העובדה שהרבה נשים רגילות "להכניס" את הבטן באופן שלא מאפשר לקחת נשימה עמוקה כשצריך, ואת קצב ועומס החיים המטורפים שבו המערכת שלנו שרוייה, והנה קיבלנו מתכון למחסור בחמצן וקושי לנשום.

יש מה לעשות?
כן! קודם כל חשוב להבין שפעולת הנשימה מתבצעת על ידי שרירים - אז ממש כמו כל שריר שנרצה לאמן באופן בריא - גם כאן נרצה לאפשר פעולה שלמה של שרירי הנשימה (סרעפת ובין צלעיים בעיקר, ושרירי עזר נוספים כמו שרירי הבטן) - ז"א גם חיזוק וגם הרפייה שלהם. 
זה יקרה דרך התיידדות עם הנשימה הטבעית, זיהוי דפוסי נשימה משובשים (אם יש), תרגול נשימות עמוקות ומלאות, ובשלב מתקדם יותר גם תרגילי נשימה (פראניאמה).

עבודה עם הנשימה נשמעת אולי טריוויאלית אבל היא יכולה להיות מאוד עמוקה ולגעת במקומות רגישים. היא יכולה לעורר זכרונות וכאבים. היא יכולה גם להיות מתסכלת. 

אז למה זה כדאי?
היתרונות של מודעות לנשימה הם רבים. היא משפיעה על היציבה ועל איכות תנועה היא מספקת תמיכה למאמצים פיזיים ומנטאליים ומשפרת ריכוז. היא מעסה מבפנים את כל האברים ומשפרת את זרימת הדם והחימצון שלהם. היא יכולה גם לספר לנו על מצב מערכות הגוף וגם לווסת אותן. היא קשורה באופן ישיר לרצפת האגן! (2 ציפורים וזה). וגם לתיבת התהודה ואופן הביטוי שלנו. ביוגה הנשימה היא שער לרובד עמוק יותר שלנו - הרובד הפראני שמחזיק בתוכו איזו איכות של חיוניות וחיות. עבודה עם הנשימה מביאה איתה מודעות לחלקים מעודנים יותר בעצמנו.

בקיצור, בתור התחלה אני ממליצה להוסיף ליום שלכן כמה רגעים של מודעות לנשימה. ובהדרגה להקדיש עוד כמה רגעים לתרגול של נשימה. וכדי להעמיק ולהתפתח אני ממש ממליצה על ליווי של מורה ליוגה ותירגול פראניאמה.

ולגבי המתרגלת היקרה, בסיום אותו מפגש היה מעניין שהחוויה שלה לא תוארה כחוויה של נשימה טובה יותר, או עמוקה יותר, אלא דווקא כחוויה של יציבה או אולי של מצב רוח: היא שיתפה שהיא "פחות שמוטה".

בסרטון: דוגמן הבית - אדם - נושם

אם הסרטון לא נפתח - זה הקישור אליו